פסק-דין בתיק עפ"ת 36052-02-12

א.         פתח דבר:

1. לפני ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בחיפה, (להלן: "בימ"ש קמא"), אשר ניתן ביום 05/01/2012 על ידי השופט גיל קרזבום בתיק תת"ע 5366-05-10.

2. המערער הובא לדין בגין עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה, [נוסח חדש], תשכ"א - 1961, (להלן - " הפקודה"), סעיף 64ב (א) לפקודה, סעיף 39א לפקודה ותקנה 169א לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961.

3. הערעור הופנה תחילה כנגד חומרת הדין ובשלב מאוחר הרחיב המערער את עתירתו לביטול הכרעת הדין שניתנה בהעדר ובעקבות זאת, כמובן, ביטול גזר הדין, גם כן.

ב.         ההליך בבימ"ש קמא:

1. בכתב האישום נטען כי המערער נהג ביום 6.3.10 ברכבו בהיותו שיכור.

2. המערער זומן לדיון ליום 13/02/11. במועד זה התייצב המערער ובא כוחו. המערער כפר בעובדות כתב האישום, אם כי, הודה בנהיגת הרכב ולכן התיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 11/09/11.

3. במועד הקבוע להוכחות, המערער לא התייצב כמו כן בא כוחו לא הופיע לדיון ולא הגיש כל בקשה. על כן, הרשיע בימ"ש קמא את המערער בהיעדרו וקבע מועד לטיעונים לעונש.

4. ביום 05/01/12, המועד שנקבע לטיעונים לעונש, הופיע המערער ובא כוחו, עו"ד שחברי ויסאם, שהודיע לבית המשפט את הדברים הבאים:

"מרשי מודע לכך שהורשע בהיעדרו לאחר שלא התייצב לדיון הקודם".

           עמ' 3 לפרוטוקול ש. 10.

בהמשך הצדדים ולאחר שהצדדים טענו לעונש וגם המערער פנה אל בימ"ש קמא ואמר כי הוא: " מודה ומתנצל", הטיל עליו את העונשים הבאים:

24 חודשי פסילה בפועל בניכוי 30 ימי פסילה מנהלית, 4 חודשי פסילה על תנאי ל-3 שנים,   3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ו- 1,000 ש"ח קנס.

ג.          טענות הצדדים:

1. ביום 22/02/12 הגיש המערער בעצמו הודעת ערעור ובה טען לעניין חומרת הדין בלבד.

2. בשלב מסוים, שכר המערער את שירותיו של עו"ד מוהנד נעאמנה, אשר הגיש ביום 24/05/12, בהתאם לרשות שניתנה לו, הודעת ערעור מתוקנת. בהודעה זו ביקש המערער לבטל את הכרעת הדין של בית קמא שניתנה בהיעדר. לטענתו מתקיימים שני התנאים הדרושים לכך, קרי, עילה מוצדקת להיעדרות מהדיון וחשש ממשי לעיוות דין. 

3. בא כוח המערער טען כי המערער לא התייצב לדיון משום שהוא הוטעה על ידי בא כוחו הקודם שהודיע לו כי אין חובה עליו להתייצב לדיון ושנית מחומר הראיות עולה כי אין די ראיות שיש בהן כדי לבסס את העובדות הנטענות בכתב האישום.

4. בא כוח המערער הרחיב יתר על המידה בטענותיו כנגד ההליך בבימ"ש קמא והרשעתו של המערער בהיעדרו וביקש לבטל את פסק הדין ולהורות על החזרת הדיון לבית המשפט לתעבורה. לא מצאתי צורך להתייחס לטענות אלו שעניינים אינו קשור לעילות הרלוונטיות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר. לחילופין, טען המערער כי העונש שהושת עליו, חמור מאוד ומחייב את התערבות ערכאת הערעור.

5. המשיבה ביקשה לדחות את הערעור מאחר והמערער נכח במעמד ההקראה והמועד לשמיעת הראיות נקבע בנוכחותו ובנוכחות בא כוחו ומשלא התייצבו לדיון, הורשע המערער כדין.